מונה נטו

מערכת סולארית מונה נטו

ההסדרה החדשה מונה נטו של רשות החשמל מאפשרת לכל צרכן חשמל להקים לעצמו מערכת סולארית אשר תייצר חשמל לשימוש עצמי ללא הגבלה על משך ההתקשרות וכמעט ללא הגבלה על גודל המערכת.

האם קרוב היום בו ירדו מחירי החשמל בישראל כפי שמבטיחים לנו השכם והערב שרי הממשלה (האוצר והאנרגיה, כל אחד בתורו) בעקבות כניסתו של הגז הטבעי? אם שואלים את משה גורפינקל, מנכ”ל רנהסולה ישראל, התשובה לשאלה זו בהכרח שלילית. הסיבה לכך, אותה מגבים בכירים נוספים במשק החשמל המקומי היא, שגם אם עלות ייצור החשמל סולארי צפויה לרדת בעקבות כניסתו של הגז, הרי שמחירו הסופי של מוצר הבסיס ימשיך לטפס.

 למצב המצער הזה ניתן למנות מספר סיבות: ראשונה במעלה היא הקטסטרופה הכלכלית בה מצויה חברת החשמל. אותו בור תקציבי של 70 מיליארד ש”ח יושת בסופו של יום על הצרכנים, בין אם נרצה בכך ובין אם לאו. נתון שני שיש לקחת בחשבון היא עלייה של מחירי הגז הטבעי, שיגיעו עם עליית מחירי הנפט (מחיר הגז שנמכר לחברת החשמל צמוד למחיר הנפט). היבט שלישי, ולא פחות משמעותי: הפרטת משק החשמל, ובתוך כך כניסתם של אנרגיות מתחדשות, ייקרו אף הן את מחיר הקוט”ש אותו ניאלץ להמשיך ולשלם.

דווקא הענף הסולארי, זה שעתיד להיות אחד ממחוללי ההתייקרות של מחיר החשמל, מציע מזה חצי שנה פיתרון אלטרנטיבי להפחתת חשבון החשמל, עד ביטולו המוחלט. להסדרה זו, שאושרה זה מכבר על ידי רשות החשמל קוראים מונה נטו והיא מציעה אפשרות יזמית חדשה: במקום לרכוש את החשמל מחברת החשמל או מיצרני חשמל קונבצניונאליים אחרים, ניתן לבנות מערכת סולארית על גג הבית/ בית ספר/ מפעל/ בניין, לצרוך את החשמל הירוק לטובת שימוש מקומי ואת השאר להזרים אל הרשת. בתמורה, חשבון החשמל יפחת משמעותית (עד כדי ביטול כמעט מוחלט במקרים מסוימים) ומערכת ייצור החשמל תועבר לידי הצרכנים עצמם.

גורפינקל מאמין כי הסדרת מונה נטו עומדת להכנס חזק למשק המקומי ומגבה את עמדתו בנתונים: “בקיץ, עבור הזרמה במתח נמוך ניתן לקבל 1.25 ש”ח לקוט”ש, בתקופת מעבר -52 אגורות לקוט”ש ובחורף כ-38 אגורות לקוט”ש. נשאלת השאלה איך נדע מהו התעריף הממוצע בשנה כוללת. בכדי לענות על השאלה הזו אנחנו, ברנהסולה, מבצעים סימולציה על בסיס שעתי במשך כל ימות השנה כך שניתן יהיה להשוות אתה תעריף לתעו”ז הרלוונטי, לסכם את התוצאה ולחלק אותה במספר הקוט”שים כדי לקבל את התעריף הדומיננטי”.

כדוגמא נותן גורפינקל מבנה של רפת, מעליה הותקנו פאנלים סולאריים. “במתח נמוך ניתן יהיה לקבל 0.59 אגורות לקוט”ש בממוצע ובמתח גבוה 0.50 אגורות לקוט”ש. אלו תעריפים רלוונטיים אחרי העלייה האחרונה שנרשמה במחירי החשמל. העובדה שהתעריף המשולם צמוד למחירי החשמל הוא יתרון עצום כי מחירי החשמל רק צפויים לעלות. הביקושים הגדלים לגז והמחיר של הנפט שרק עולה כל הזמן, מוכיחים את העניין”.

| אלו סיכונים מכילה הסדרת מונה נטו?

הסיכון הכי גדול הוא שאתה חייב להמשיך ולצרוך את החשמל. בכדי להתמודד עם הסוגיה הזו רשות החשמל המציאה 3 מנגנונים. הראשון שבהם הוא גרירת קרדיט התשלום עד שנתיים. משמעות הדבר: אם מפעל שהשכיר את השטח, עזב אותו והשאיר אותי עם המערכת, אז אני יכול לקזז את הקרדיט בהמשך. מנגנון שני הוא שניתן לקזז את האנרגיה מצריכה של שעונים אחרים על שם אותה החברה וכן ניתן להעביר את כל הקרדיט לצרכן אחר בתעריף ייצור חשמל של 0.37 אגורות לקוט”ש”.

| מהי רמת התשואה שניתן להשיג על פרויקט ממוצע במסגרת ההסדרה?

עלות ממוצעת של מערכת סולארית מונה נטו היא כ- 6,000 ש”ח לקילו וואט (6 ש”ח לוואט). במדינה שלנו, עם ממוצע של 1,700 שעות שמש בשנה וריבית של כ-4% התשואה של הפרויקט יכולה להגיע ל11.6%. במקרים מסוימים זה יכול להגיע גם ל-12%. מה שכן, אם מקבלים מימון של כ-70% ריקורס ניתן להגיע לרמות תשואה של עד 18%. מי שמקבל את המימון לפרויקטים כאלו בדרך כלל הם קיבוצים וחברות ציבוריות אבל אני מאמין שבעוד כמה חודשים, עסקי המימון יתקדמו והענף ילך ויגדל.

| ומה לגבי פרויקטים של מונה נטו עבור מתח נמוך? רמת התשואה משתנית?

אכן, במתח נמוך התשואה יכולה להיות הרבה יותר גבוהה. ניתן להגיע ל-14.3% תשואה ועם מימון גבוה זה יכול להגיע גם לתשואה של 24%. מדובר בהחזר השקעה של בין שנה לשלוש שנים.

| מה הדגשים שהיית נותן למי שמבקש להרים מערכת סולארית ביתית שכזו על הגג?

פאנלים סולאריים יכולים להחזיק מעמד המון זמן אבל בשביל שזה יקרה חייבים לבחור את הציוד הנכון. לא כדאי להסתפק באחריות רגילה אלא לדרוש אחריות ליניארית שתמשיך לספק את הביטחון ליעילות המערכת על פני שנים. אחריות כזו נותנת ערובה ביטוחית משמעותית בהרבה. נושא נוסף וחשוב לא פחות הוא ביטוח האחריות. כיום יש לא מעט חברות ויצרניות סיניות בתחום הסולארי שפושטות רגל אז צריך לבטח את המערכת גם למקרים כאלו. החברה המרכזית שעושה את הביטוח הזה היא חברה אמריקאית בשם פאוור גארד והיא נותנת שירותים בכל מקום בעולם”.

| מה באשר לבחירת הפאנלים ורמת הנצילות המתבקשת?

היום היזמים נוטים לחסוך בכל דרך אפשרית ולא פעם זה משפיע על הבאתם של פאנלים באיכות נמוכה. הנצילות הממוצעת כיום היא 15.7%  ואם מקבלים פאנל בנצילות נמוכה יותר אז זה אומר שכל דפקט הכי קטן גורם לבעיות של ירידה בתפוקה, מה שיביא בסופו של יום לכך שתשקבלו פחות כסף על החשמל שאתם מייצרים. לכן שווה להשקיע בפאנלים באיכות גבוהה ולא להתקמצן בעניין הזה”.

| איך מתקינים מערכת מונה נטו?

כאשר מעוניינים להתקין מערכת סולארית על גג המבנה ולהתקין מונה נטו, חשוב לבצע זאת בצורה מקצועית, עם הציוד הנכון והחומרים המתאימים ביותר. זאת על מנת שהמערכת אכן תפיק חשמל בכמות גדולה כפי שמצופה ממנה, ותאפשר את החזר ההשקעה ואת ההגדלה בצריכת החשמל שבייצור עצמי על חשבון החשמל של חברת החשמל. אם בוחרים בציוד נכון, המערכת הסולארית יכולה להחזיק מעמד למשך הרבה מאד שנים ללא כל תקלה. כאשר רוכשים מערכת סולארית, חשוב לדאוג שתהיה עליה אחריות לינארית, למשך מספר שנים רב ככל האפשר. חשוב גם לדאוג לביטוח על האחריות, משום שישנן הרבה חברות, בעיקר סיניות, אשר מייצרות מוצרים ששייכים למערכות סולאריות, ולאחר מכן פושטות רגל, כך שהן אינן יכולות לספק אחריות למוצרים שלהן. ביטוחים לאחריות מגנים מפני מצבים כאלה. מכל החלקים של המערכת, חשוב במיוחד להשקיע בפאנלים, ולוודא שיש להם רמת נצילות של 15.7% לפחות, על מנת לייצר כמות גדולה וטובה של חשמל באמצעות הפאנלים.

כדי להבין איך ההסדרה הזאת עובדת, מה הסיכונים ואיך מגדרים אותם, והאם זה כדאי בכלל (מאד!),

מוגשת מצגת וראיון שנערך עם ד”ר משה גורפינקל:

Share this post

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email
סגירת תפריט